מטפלת עם אתר אישי לעומת מטפלת שמתחזקת רק פרופיל סושיאל- מה המטופל באמת רואה?
לפני מספר שנים חיפשתי טיפול מתאים לבתי, ביקשתי המלצות וגם חיפשתי בגוגל.
על מי שהמליצו עליהן- גיגלתי את שמן ובדקתי מי הן, מכיוון שכבר ידעתי מה התמחותן חיפשתי מי הן כנשות מקצוע, מה האמירה המקצועית שלהן? בחיפוש הכללי כתבתי- מטפלת ב.. באזור…
התוצאות בחיפוש הכללי היו מבלבלות, מטפלים ומטפלות רבים עם אתרים קטנים, לעתים לא עובדים או ניכר בהם שהם לא מתוחזקים, עם מעט מידע על המטפלת. כך עשיתי גם המומלצות- מי עושה עלי את הרושם הכי טוב במבט ראשון? (פוסט המשך- מבט ראשוני). מי משדרת מקצועיות ואמינות כבר במילי-שניות הראשונות? לבסוף פניתי למטפלת. לא ידעתי האם יהיה חיבור או לא, אבל הרגשתי שהיא מקצועית וזה גרם לי להרים את הטלפון.
אולי זה נשמע רדוד אבל ככה המוח האנושי עובד. הרושם הראשוני הוא קריטי. ניתן לתקן כן? אבל יותר קל לגרום לזה שהוא יהיה מצויין מראש.
קיימת נטייה לחשוב שעמוד פייסבוק, אינסטגרם או אתר אישי קטן מספיקים בשביל לייצר נוכחות ברשת, אבל האם זו באמת הדרך להציג מקצועיות ואמינות?
מטפלים עם אתר אישי מציגים לרוב יותר פרטים, אבל בעיניי הגולש שנכנס אליו האיכות לעיתים מוטלת בספק, והוא רוצה לקרוא או לצפות בעוד תוכן מקצועי, ובמקום אחד. אין לו סבלנות לחפש בעוד מקום, והוא עובר הלאה בקלות
מנגד, פרופיל בחמניה, מקודם ומנוטר, מציג שכבה מקצועית: כל פרטי הקשר, תחומי המומחיות, המלצות, ושפע תוכן מקצועי.
תחזוקת פרופיל סושיאל היא אופציונלית, אך במציאות מטפלים שמתמקדים רק בפרופיל רשת מתקבלים כאנשי מקצוע "חובבים".
בעולם של טיפול ילדים, אמון ההורים הוא ערך עליון. הפרופיל שלכם צריך לשדר שאתם משקיעים בנוכחות שלכם לא פחות מאשר בטיפול בילדים וההורים
למה בעצם? התוכן אותו תוכן
כן, אנשים נוטים לתפוס אתר אישי כ"יותר מקצועי" מפייסבוק, אפילו כשהתוכן זהה, וזה לא סתם. יש כמה סיבות פסיכולוגיות ושיווקיות:
- שליטה במרחב
באתר, את בעלת הבית. אין אלגוריתם שמוריד לך חשיפה, אין פרסומות של מתחרים ליד התוכן שלך. בפייסבוק את "אורחת" באולם ענק עם מלא רעש מסביב. זה כבר משדר: אני שייכת למותג שלי, לא לפלטפורמה.
- תדמית ומסגור
אתר נתפס כמו משרד פיזי- "יש לה מקום משלה". פייסבוק נתפס כמו קפה שכונתי- "כולם שם, אבל זה לא אומר שיש לך עסק". גם אם התוכן מקצועי, עצם העובדה שהוא עטוף במסגרת חברתית-בידורית גורמת לו להיראות פחות סמכותי.
- השקעה כסימן איכות
כשמישהו רואה אתר, הוא מבין שהושקע בו כסף, זמן, מחשבה. זה משדר רצינות: אם היא השקיעה בעצמה, כנראה היא גם תשקיע בי. פייסבוק לעומת זאת בחינם – וזה עלול להיראות קליל מדי.
- חוויית משתמש
באתר הכול נקי: דף נחיתה, בלוג, מידע מסודר, בלי הסחות דעת. בפייסבוק יש פיד אינסופי, התראות, גיפים. זה פחות מאפשר כניסה ל"סטייט אוף מיינד מקצועי".
- מיצוב סמכותי (Authority Bias)
כשאנשים עושים גוגל ומוצאים אתר, זה מכניס אותם לקטגוריה של "עסק אמיתי". לעומת זאת, כשמגיעים לפוסט בפייסבוק זה יכול להרגיש כמו דעה, חוויה, פטפוט.
השורה התחתונה:
גם אם תעלי את אותו מאמר בדיוק, האתר יתקבל כ"אני מקצועית שבנתה תשתית", ופייסבוק יתקבל כ"אני פעילה ברשתות החברתיות". שניהם חשובים, אבל המיתוג שהם משדרים שונה לגמרי.
