איך להפחית סטרס בזמן חוסר ודאות?
בתקופה שבה חוסר הוודאות שולט, והתחושה שהכול “עלול להשתנות בכל רגע” שורה באוויר – רמת הסטרס בגוף עולה,
המוח מזהה איום, הגוף מגיב כאילו אנחנו בסכנה ממשית – גם אם אנחנו בבית, בסביבה מוגנת.
המערכת הסימפתטית נכנסת לפעולה: הלב פועם מהר, הנשימה נמהרת, והמחשבות מציפות.
כמטפלת המשלבת כלים מגישת CBT, ACT, עבודה עם הגוף ונשימות, אני פוגשת לא מעט נשים שמספרות:
“אני לא מצליחה להירגע, אפילו כשאין שום דבר קונקרטי שקורה סביבי.”
וזו בדיוק הנקודה: הסטרס נוכח גם כשאין איום ישיר- אלא פשוט כי הגוף לא מצליח להבין שהוא בטוח.
אז איך מרגיעים את הגוף?
שתי טכניקות פשוטות לחזור לקרקע:
- חיבור דרך חמשת החושים תנועה, משחק, חוויה
כשאנחנו זזות, צוחקות, נוגעות, מריחות אנחנו מחזירות את עצמנו לכאן ועכשיו.
פעולה פשוטה כמו הליכה, משחק עם הילדים, שטיפת כלים מודעת או חיבוק
מחברת אותנו לגוף ולרגע.
מה שעוזר זה לא רק להסיח את הדעת, אלא להחזיר את המוח לתחושת ביטחון.
בגישה של ויסות רגשי, אנחנו רוצים “לכבות” את מנגנון האזעקה על ידי חוויה בטוחה.
וכשאנחנו מחוברות לחושים – הגוף מבין שהוא לא בסכנה.
- נשימות עמוקות דווקא כששקט
הטעות הנפוצה היא לחכות לרגע שבו אנחנו כבר בסטרס – ואז לנסות להירגע.
אבל דווקא כשאנחנו רגועות – בזמן שקט בבית, אחרי מקלחת או בזמן קפה של בוקר –
כדאי להתאמן על נשימות עמוקות:
שאיפה עמוקה דרך האף (לספור עד 4)
החזקת נשימה (2 שניות)
נשיפה איטית דרך הפה (לספור עד 6)
תרגול כזה מלמד את הגוף לחזור מהר יותר לאיזון גם ברגעי לחץ.
ולסיום שיתוף אישי:
הכלים האלו הם לא קסם. הם לא מעלימים את הדאגה, אבל הם מאפשרים להחזיר לעצמנו תחושת שליטה.
במקום להיות מוצפות – אנחנו בוחרות פעולה.
וזה, בעיניי, המפתח לחוסן בתקופות סוערות.
אני מזמינה אותך לשאול את עצמך:
איזה כלי עוזר לי להרגיע את עצמי?
ואם בא לך – אשמח לשמוע בהודעה.
אורנה לב
מטפלת LI-CBT-ACT | מלווה נשים לריפוי וחיים מתוך חופש פנימי
