לצאת לדייט עם ילדך,ילדתך = למידה משמעותית.

 

"הילד הזה מצליח להוציא אותי מהכלים, אני לא ישנ/ה בגללו, רב/ה עם כולם, אף אחד לא מבין למה אני כ"כ עייפ/ה ועצבני/ת…". כבר ניסיתי הכל, אי אפשר לדבר אתו/ה, הוא/ היא לא מקשיב/ה.

עצרו רגע לשמוע את קול השיחות השגרתיות עם ילדכם, בחנו אותן בבחינת טון הדיבור, האורך, התוכן , העוצמה והמנגינה שנשמעת.

אין זה סוד שלרוב יהיה טון סמכותי, השיחה תתחיל ב "אני רוצה להגיד לך ש"… או יותר גרוע.."למה לא עשית כך או כך?" השיחה תהיה קצרה, מונולוג לאוויר…והתסכול הדדי וגדול.

היה יום קשה? קחו נשימה עמוקה ותזכרו: מחר שוב תזרח השמש : הורות מאתגרת יכולה להפוך להורות הרמונית ומאוזנת.

זה תלוי בנו כהורים, אנחנו מבינים כי אפשר אחרת: לשנות בראש ובראשונה את עצמנו, את דפוסי החשיבה, הרגש והפעולות שלנו. או במילים אחרות, לאמן את עצמנו לשינוי ולהפוך להורה שגם מאמן את ילדו במקום "לטפל" בו ולהטיח בו מילים ומנגינות שאין סיכוי שיישמעו או ייקלטו.

שיעור בלמידה משמעותית: לצאת לדייט עם הילד/ילדה.

איך מקיימים שיחה מסוג אחר כדי ללמוד משהו חדש על הילד/ה שלנו?

(כולנו יודעים שאם אנחנו כל יום עושים את אותה פעולה ומקבלים את אותה תוצאה, סימן שזה לא עובד וכדאי לשנות. אם כל יום שאנחנו פותחים בשיחה שמתחילה ב,למה, למה לא, אני רוצה להגיד לך ש…אין תשובה, סימן שצריך לנסות משהו חדש יש מאין.)

תזמינו ילד/ילדה לדייט, לפי כל כללי הטכס ותחוו חוויה חדשה ושונה של למידה משמעותית .

תבחרו יום, שעה, מקום ותנאים מתאימים, ללא הסחות דעת, תסגרו מסכים ותפתחו אוזניים.

כמו לפני כל דייט, תתרגשו, תצפו ותיצרו חגיגיות.

כבר בשלבי ההכנה נוצר משהו אחר, חדש, מרגש, לא רגיל, מפתיע. תשקיעו את מיטבכם בהכנה, בבחירת מקום שמתאים לאותו ילד, זמן ותנאים שיבטיחו את ההצלחה.

את ההזמנה תנסחו בשפה פשוטה וישירה: אני מזמינה אותך לדייט, חשוב לי להקדיש זמן ותשומת לב מיוחדת כדי לשמוע אותך. (ההפך מ" אני רוצה להגיד לך".)

את הדייט עצמו תתחילו בשאלה והבעת רצון ללמוד על : "מה שלומך בימים אלה?"

תקשיבו באמת , הקשבה פעילה, נטולת שיפוטיות, נטולת אג'נדה הורית, הקשבה עוצמתית מהלב, בהתכוונות ללמוד משהו חדש על ילדכם.

הקשבה פעילה היא הקשבה מכוונת מטרה אחת בלבד: להקשיב, לשמוע דקויות, להבין, ללמוד.

לא להשמיע, ללמד או להטיח.

הקשבה פעילה היא הקשבה נקייה מתגובות, משיפוטיות, מהסחות דעת. הגוף מוטה כלפי מי שמדבר, המבט ממוקד בו באהבה ועידוד, מביע התעניינות ורצון לשמוע. אפשר להשתמש במשפטים כמו : "אני רוצה להיות בטוחה שהבנתי נכון, תגיד את זה עוד פעם", או "לא ידעתי, אני לומדת משהו חדש עליך".

תסיימו את השיחה במסר שקיבלתם משהו יקר ערך: "תודה ששיתפת אותי, למדתי משהו שלא ידעתי עליך, אני צריך/ה כמה שעות/ימים לחשוב, לעבד את החוויה . ארצה מאוד שנמשיך לשוחח על הנושא ".

כך תרוויחו אמון, אימון וערך עצמי לילד/ה עד כמה חשיבות יש לשיחה שלכם.

כך תהוו דוגמא של הקשבה ואיפוק, הקשבה נטולת תגובה מיידית ואימפולסיבית, הקשבה של כבוד ואהבה.

זהו אחד השלבים המשמעותיים ביותר בתהליך של אימון הורים, שינוי תדר ההקשבה וחיבור אמיתי לעוצמת התקשורת ההורית שלכם.

אני מזמינה אתכם להתבונן ולהקשיב הקשבה פעילה לעוצמת התקשורת ההורית שלכם, להכיר ולהוקיר אותה ככוח: כוח מלכד, אוסף, מלטף, מבהיר, מעודד, מחבר, משפיע.

עוצמה היא כמו צמח, זקוקה להשקיה (השקעה) , התייחסות ,תחזוקה ואימון.

מאחלת לכל הורה למצוא את העוצמה ההורית שלו וללמוד לווסת אותה בהתאמה לצרכים של כל ילד/ה כדי ליצור הרמוניה משפחתית.

הכתוב כאן מתאים לכל הורה או הורה בריבוע (סבא, סבתא) שמבין את החשיבות של תקשורת עוצמתית ומשמעותית עם ילדים.

לעמוד של ענת אלחיאני לחצו כאן

דילוג לתוכן