איך נעודד שיתוף פעולה עם הילדים שלנו?
אחד הדברים שעולים שוב ושוב בהדרכות הורים הוא נושא שיתוף הפעולה. הורים מוצאים את עצמם מבקשים מהילדים כל דבר מספר פעמים אפילו בפעולות יום יומיות שחוזרות על עצמן כמו: תכנסו למקלחת, תסדרו את הצעצועים, תפסיקו כבר עם המסכים, בואו מאחרים לחוג וכו'.
ההורים מצידם מרגישים שכל פעולה אפילו הקטנה ביותר כרוכה בעצבים, וויכוחים, שכנועים, הסברים דבר אשר מוביל לעיתים גם למלחמות יומיומיות, והילדים? הם בשלהם, אולי יבצעו את הפעולה בסוף, אך בפעולה הבאה שוב יחזור אותו הניגון.
בגיל שנתיים הילד מתחיל לפתח ביטחון ועצמאות. חלק מתחושת העצמאות היא התחושה שיש לו שליטה ולכן הילד מתחיל להגיד: "לא רוצה" או "אני לבד". יחד עם תחושת השליטה יש לו את היכולת להתנגד ולכן הוא מתנגד להרבה דברים. עכשיו מתחיל החלק המעניין, ההתנגדות של הילד היא נורמלית ומעידה על התפתחות תקינה, הבעיה מתחילה בתגובה של ההורים להתנגדות. אם ההתנגדות מפעילה אתכם, אתם מתעצבנים, כועסים או מתחילים לחפור ולהסביר מדוע הילד טועה, הילד מתחיל להבין שההתנגדות שלו מובילה "למופע שלם" ועכשיו במופע הזה כל תשומת הלב ממוקדת עליו והוא מבין שיש לו השפעה עצומה עליכם. בזכות התגובות שלכם הילד לומד משהו חשוב לא פחות, מה קורה שהוא עושה דברים שמשגעים את ההורים ובוחן אילו תגובות הוא מוציא מכם וכך בודק מהם הגבולות.
אז מה עושים?
צפו בסרטון לקבל כלי בנושא זה
מרב בן חור סבן
מדריכת הורים בגישת אדלר
יועצת שינה
052-8088085
