את כבר בדרך הביתה
את. כן, את.
זו שמסתובבת כל היום עם
רשימת "הוכחות" למה
את לא מספיק.
זו שמרגישה שכל העולם
התקדם ורק את עוד שם.
זו שמתעוררת עם תחושת
כובד והולכת לישון עם
"הייתי יכולה יותר"
אני רוצה שתדעי משהו.
את לא אשמה.
את לא צריכה לרוץ כדי
להספיק את החיים.
את לא צריכה להאיץ
בעצמך כדי להיות ראויה.
הטבע לא מתנצל
על העונות שלו.
האביב לא מגיע בדצמבר.
החיטה לא נובטת ביום
שהיא נזרעת.
הכול קורה בזמן המדויק שלו.
גם את.
את פורחת בדיוק בזמן שלך.
גם אם את עוד לא רואה
את העלים,
השורשים שלך עובדים
עמוק באדמה.
כדי להצמיח אותך,
תקשיבי לך
אז אולי השבת הזו,
תתני לעצמך לנשום
רגע בלי לחץ.
לשים בצד את המילים
הקשות שאת אומרת לעצמך.
ולסמוך, שגם את בדרך,
וגם לך יש זמן מדויק לפרוח.
את כבר בדרך הביתה.
אם היית סומכת על
הלב שלך שהוא יודע
מתי לפרוח
מה היה קורה היום?
כתבי בתגובות,
ואני בטוחה שזה יעזור
ויתן אור ונשימה לעוד
מישהי שמרגישה כמוך.
שלך נטע



















