איך נדע שילדינו מרגישים טוב במסגרת?

איך נדע שילדינו מרגישים טוב במסגרת אותה בחרנו עבורם?
לו רק היינו יכולים להיות זבוב על הקיר, היינו יכולים להשגיח מקרוב על ילדינו, לבדוק ולשמור עליהם מכל פגע,
היינו בודקים, שהצוות דואג לכל מחסורם ומתנהג אליהם בכבוד, בעדינות ובאכפתיות,
ואם, חלילה, היינו מגלים שמשהו אינו כשורה, מיד היינו קמים להגן על האוצר היקר לנו מכל ועושים כל שניתן על מנת שהעוול יפסק מיד !

אולם, לצערנו, לא זו המציאות.
אין לנו אפשרות להיות בכל רגע עם ילדינו ולשמור עליהם מכל רע.

איך בכל זאת נדע שילדינו מרגישים טוב במסגרת?

ההתנהלות היומיומית מכתיבה לנו את סדר היום, המרוץ הבלתי פוסק מנהל את עולמינו.
הצורך להתפרנס גוזל מאיתנו זמן, אותו היינו רוצים להקדיש ליקרים לנו מכל.
נוסף לכל, אנו יודעים ומאמינים כי שליחת ילדינו למסגרת תיטיב עימו, תעזור לו ללמוד ולהתפתח, להכיר עוד ילדים בני גילו וליצור קשרים חברתיים עם קבוצת השווים.

לא אחת עלינו לסמוך על האינסטינקטים הבריאים שלנו.
אנו מעדיפים מסגרת אחת על פני האחרת, על סמך התרשמות ותחושת בטן.
ברגע שבחרנו, ויתרנו על אפשרויות אחרות, לטוב ולרע.
אנו יודעים שההחלטה שלנו היא זו שתקבע את עתיד ילדנו,.
מקווים שיהיה לו טוב, שיתייחסו אליו יפה, שיקשיבו לו ושיתחשבו ברצונותיו.
אנו מצפים שיעטפו אותו בחום ובהמון אהבה, לפחות כמו שאמא ואבא נוהגים בבית,
אנו רוצים לראות שהילד שלנו הולך בשמחה למקום המיטיב, אשר בחרנו עבורו ומקווים שהוא יאהב את הצוות המטפל והם יחזירו לו אהבה. ינשקו ויחבקו ויהיו מלאי התפעלות ממנו לפחות כמונו, אנו מקווים שבחרנו נכון. .

למה חשוב לשים לב, כשבוחרים מסגרת לילדים שלנו?

הצוות והילדים
כמה מטפלות יש במקום? כמה מטפלות יש ביחס למספר ילדים?
האם יש גננת בגן? מה קורה, כשהגננת לא נמצאת? האם היחס של המטפלות לילדים משתנה?
כמה ילדים יש בגן וכמה ילדים בכל קבוצה?
כמה מטפלות יש בכל קבוצת ילדים?
מהי הגישה החינוכית?
האם צוות הגן אדיב, חייכן, חם ואוהב ילדים?
האם הילדים רגועים בגן? נראים שמחים?

האם הילדים חשים בטוחים לפנות בחופשיות לצוות המטפל?

מזון

האם יש אוכל טרי בכל יום? האם האוכל מגוון?
כיצד אוכלים הילדים – סביב שולחן? כל אחד עם הסכו"ם האישי שלו והאם נותנים לילדים להתנסות באכילה עצמאית או ממהרים לדחוף להם אוכל לפה?
כיצד מתייחס הצוות ללכלוך בזמן האכילה ונפילת אוכל על הרצפה?
מה קורה, אם ילד לא מסיים את כל האוכל, שמוגש לו בצלחת?
כיצד מתייחסים לילד, שאוכל לאט? האם נוקטים בגישה סבלנית או שמאיצים בו לסיים?

בטיחות ועזרה ראשונה
האם הצוות הוכשר לתת עזרה ראשונה, במידה ויש צורך?
האם עורכים השתלמויות בנושא ודואגים לעשות ריענון מדי תקופה?

השכבה

האם הצוות מאפשר לילד להשלים את שנת הבוקר? (בגילאים הצעירים יותר)?
האם יש מקום פיזי מתאים?
מה המדיניות לגבי ההשכבה לשנת צהריים?
מה עושים, כשילד מתקשה להירדם?
האם ישנה מטפלת קבועה, אשר נמצאת עם הילדים בזמן ההשכבה?
כיצד מתייחסים לבקשות של הילדים (לעשות פיפי, לשתות מים) אחרי שכבר השכיבו אותם לישון?

חשוב!
אחרי שראיתם גן לטעמכם, בקרו בו כמה פעמים, בטרם הרישום, בשעות שונות ביום
ובדקו את התנהלות המטפלות במהלך היום-

האם המטפלות מגיבות בסבלנות ובאכפתיות לילדים?
או שמא הן חסרות סבלנות וצועקות?

שתפו אדם נוסף, שאתם סומכים על שיקול דעתו. שילחו אותו לראות את הגן ולהתרשם מהצוות.
עוד זוג עיניים בוחנות, יכולות לעזור בבחירה.

שימו לב לילדיכם
הילדים שלנו הם האוצר הכי יקר שיש לנו, אנו תמיד רוצים שיהיה לו טוב!
ילדים בוכים בגן, במיוחד בימים הראשונים. זו דרכם לומר שקשה להם.
קשה להיפרד מהדמות המוכרת והמגוננת, אשר ליוותה אותם עד לרגע הכניסה למסגרת.
שימו לב אם הבכי נפסק, ברגע שאתם יוצאים מהגן (זה קורה ברוב המקרים).

הישארו בקרבת מקום והקשיבו..
האם יש בכי כשאמא מביאה לגן. האם יש בכי כשאבא מביא לגן? כיצד הילד הולך לגן וכיצד הוא חוזר הביתה?
ילד, שטוב לו בגן, ילך בשמחה. ילד, שטוב לו בגן, יתקשה להיפרד ממנו בסוף היום.
דובבו את ילדיכם לשיחה על הגן ואל תסתפקו רק בשאלה סתמית, כמו
"איך היה בגן"?. תשאלו כמה שיותר שאלות מנחות. אל תסתפקו בשאלות, שהתשובה עליהן היא: כן ולא
שימו לב אם יש שינוי בהתנהגותו של הילד, ולו הקטן ביותר
ילדים, שאינם יודעים לדבר, יבטאו את מצוקתם ע"י בכי.

עוררו שיחה עם הילדים הגדולים יותר

עם ילדים גדולים יותר, ניתן ליזום שיחת התעניינות על מה שקורה בגן,
ספרו איך אתם חוויתם את הכניסה לגן כשהייתם ילדים,
שתפו חוויה אישית עליה התגברתם.
שיתוף חוויות אישיות יוצר קרבה ומדרבן את הצד השני להיפתח ולשתף,
הוא ירגיש שהוא לא לבד בחוויה ושגם לאבא ולאמא קשה לפעמים

התבוננו במשחק הדמיוני (משחקי "כאילו") של ילדיכם. ניתן ללמוד הרבה מהתבוננות במשחקם החופשי של ילדים,
עולם ומלואו מתגלה וחוויות היום-יום נחשפות בפנינו במלואן.

לאחר שבדקנו שהגן שבחרנו הוא הטוב ביותר עבורו, נקווה שאכן תהיה זו מסגרת מיטיבה, מכילה ואוהבת,
אם גיליתם, חלילה, שמשהו אינו כשורה, אל תהססו לבדוק, אך
הקשיבו לתחושת הבטן ופעלו בהתאם

אם ילדכם מראה סימני מצוקה, הוא בוודאי אינו היחיד וזהו רק קצה הקרחון,
שתפו אדם קרוב בהתלבטויות שלכם, שאלו הורים נוספים בגן כיצד מרגישים ילדיהם וכיצד הם חווים את הגן,
אם נשקפת סכנה כלשהיא לילדכם, אל תהססו להוציא אותו מהגן ולמצוא מסגרת מתאימה יותר.
זיכרו: אם יש ספק – אין ספק! זו הדרך לדעת  שילדינו מרגישים טוב במסגרת

הכנסו לעמוד של נטע  בכר