מה מפתיע כשנולד לך פג?
שאלתי הורים לפגים בקבוצת הפייסבוק "הורים לפגים-הקבוצה הרשמית" מה הכי הפתיע אותם כשנולד התינוק,
מה הם אמרו?
- האינקובטורים בפגיה והגודל הקטנטן של התינוקות. שום דבר לא מכין אותך לזה
- כמה מהר מתרגלים והגודל הזה נראה תקין לגמרי ותינוקות רגילים נראים כמו גוליבר.
- הצפצופים של המוניטורים בפגיה, כל הזמן.
- עולם מקביל בו האירועים עלולים להפוך לדרמטיים ברגע.
- ואחרי הפגיה- כל צפצוף של רוורס מייד מקפיץ אותך ואחרי שבריר שניה שמים לב שאנחנו כבר לא שם.
- עצם העובדה, אפילו שזה כאילו מובן מאליו, שאני משתחררת והתינוק נשאר.
- הלוגיסטיקה הנלווית- שעות ביקור, רופאים, אחיות, קנגורו, אחים קטנים והכל אחרי לידה ולעתים קרובות אחרי ניתוח קיסרי.
- מהירות ההחלמה מהקיסרי. אין זמן להתעסק עם זה. יש עניינים חשובים יותר.
- הבירוקרטיה המתלווה לכל העניין- משרד הפנים, קופת חולים, התפתחות הילד, ביטוח לאומי..
- טונות החרדה המתלווים לתינוק קטן כל כך.
- השתלשלות העניינים המהירה מהרגע שאמרו לי שאני בלידה ועד שנולד
- עצם זה שהיא נולדה מוקדם אחרי שני הריונות עם זירוז
- חופשת לידה שמלאה בנסיעות הלוך חזור לפגיה בלי להתעייף.
- חוסר ההבנה של הסביבה לאתגרים המיידיים – שמירה על ניקיון יותר ממה שמצופה אצל תינוק רגיל, האכלה תכופה, בריאות שברירית יותר, להבין שיש מעבר ל"הוא רק יותר קטן".
- חוסר הבנה של הסביבה לכל המעקבים שאחרי- "למה צריך את כל אלו? סך הכל נולד קטן"
אז מה אני רוצה לומר לכם בעצם?
כשאתם פוגשים הורה לפג, או אם במשפחה נולד או נולדה פג.ה, חישבו לרגע על מה שקראתם, כי למרות שכולם מתכוונים רק לטוב, ההורים הטריים חוו וחווים דברים שלא תמיד מבינים את הרגישות שלהם. היו שם בשבילם עם חיבוק ושאלו מה נשמע, והקשיבו.
לידת פג היא בדרך כלל מפתיעה, לעתים היא קורית תוך שעות ולעתים תוך ימים, והיא תמיד מנפצת את פנטזיית הלידה המושלמת, כל אחת כפי שראתה אותה.
כ- 10% מהלידות הן לידות מוקדמות ורובנו לא נחשפנו לפגים או לעולמם ולכן, כאשר זה מגיע, אנחנו, כהורים לפגים, מרגישים לעתים שאנחנו חיים בעולם מקביל.
עולם בו הזמן מתנהל אחרת- פגיה, קצרה או ארוכה, גיל מתוקן, אחוזונים לא תואמים, מעקבים רבים לעתים, וחברה כללית שלא מבינה את הלחץ על הקטנצ'יק הזה "שבסך הכל" נולד קצת קטן.
