ראיינתי את אסתר בוכמן, אחות אחראית בפגיית ביה״ח ״ליס״ בתל אביב,

זהו היה ״ביתה״ של בתי אילאיל במשך 8 שבועות, אשר רובם היו מאתגרים מאוד, ועד לשחרור שהגיע לאחר כ- 8 שבועות.

כהורים אנו עסוקים בתינוק במהלך השהות, ואין לנו זמן לעצמנו, לעתים הקושי רב מנשוא ולאחיות יש מקום חשוב בהכלת ההורים אשר תינוקם נמצא לא אחת במצבים קשים.

ספרי לי קצת עלייך…

יש לי שלושה ילדים, שני נכדים, אני כבר 26 שנים במקצוע.

הגעתי כסטודנטית לסיעוד בשנת 1996 הגעתי לתינוקייה כסטודנטית, כאשר התפנה תקן בפגיה, מכיוון שכבר הוסמכתי, שלחו אותי לשם בלי שביקשתי ואני יכולה לומר שהתבאסתי מהמעבר כי אהבתי את התינוקיה- אחיות ותינוקות כאחד, ורציתי להישאר בה, אך מהר מאוד הבנתי שהגעתי למקום הנכון עבורי ונשארתי בפגיה מאז.

כל השנים עבדתי כאחות מן השורה, במהלך השנים עשיתי תואר ראשון ושני,  יצא לי גם להיות מנהלת במחלקת גריאנטולוגיה, כך שאני מכירה את שני הקצוות. הרגשתי שזה לא זה וחזרתי לפגיה שזה הבית שלי. לפני כשלוש וחצי שנים הציעו לי להיות האחראית וקיבלתי עליי את הניהול. אני שואפת לאיכות ולמצוינות בטיפול בפג ומשפחתו וזאת אני מעבירה גם לאחיות, אשר חלקן עובד במחלקה כבר הרבה שנים.

מהי הפגיה בשבילך? הפגיה בשבילי היא הבית. עברתי מהתינוקיה לפגיה, ניהלתי במחלקת גריאנטולוגיה, יצאתי לחל״ת, ותמיד חזרתי לפה.

מה מייחד אחות בפגיה?  מה שחשוב לי זה רווחת הפג ומשפחתו כערך עליון וזאת אני מנחילה לאחיות.

האחות בפגיה היא שירותית מאוד, היא רגישה לצרכי ההורים אשר נשארים לעתים תקופות ארוכות בפגיה,

אני אומרת שאת העבודה הפיזית, ה״איך״ עושים, כולן יכולות ללמוד אך הנשמה באה מהבית.

על האחות להיות קשובה להורים גם אם נראה שהכל בסדר בריאותית עם התינוק, כי יתכן שהם במצוקה מעצם המקום בו הם נמצאים, על אחת כמה וכמה כאשר התינוק במצב פחות טוב.  גם אחרי השחרור הורים מתקשרים ונעזרים- כמו למשל אמא  שהתקשרה כי הילד הפסיק לנשום בבית. היא התקשרה לפגיה, ובמקביל להזמנת אמבולנס, האחות הדריכה אותה כיצד לבצע הנשמה. כמובן שנערכות הדרכות החייאה לפני שיחרור, רק שבזמן אמת לעתים שוכחים הכל.

מה מייחד את הפגייה מכל המחלקות ?

הפגייה היא מחלקה מאוד אינטנסיבית ויכולים לקרות בה הרבה אירועים במקביל, האחיות נמצאות עבור כל פג בפגיה ותמיד תהיה אחות שתעזור גם אם זו לא האחות ״שלו״, יכולה לעבור עלינו משמרת שקטה יחסית בה הפגים ״מתנהגים״ יפה ואילו אחרת סוערת מאוד, במאמר מוסגר: כאשר קורים מקרי חירום אנו מוציאים את ההורים מהפגיה וסוגרים דלתות כדי שנוכל לטפל באופן המקצועי ביותר וללא הפרעות.

השאיפה שלנו היא שההורים ישהו עם הפג כמה שיותר.

מה אתם אומרים להורים בפעם הראשונה שהם נכנסים לפגיה לראות את התינוק? כמובן שזה תלוי במצב של הילד- האם הוא נולד בחירום או לא, האם הוא נולד בשבוע צעיר ואז המצב שונה מפג שבוע 33. אני מסבירה להורים קודם כל מה קורה ומעדכנת לגבי מצב הילוד, אני מסבירה להם את נהלי הפגיה מבחינת שעות שהייה, שטיפת ידיים, ביקורי רופאים ומנסה להרגיע כי הם בסערת רגשות. אני נותנת להם ידע, זה מרגיע אותם בתוך הסערה שהם נמצאים בה.

האם אתן מפתחות רגש לתינוקות שעוברים בפגיה?

ישנם תינוקות אשר נמצאים איתנו הרבה מאוד זמן, בעיקר אלו שנולדו בשבועות צעירים, 24-25, אלו דורשים טיפול אינטנסיבי יותר ואז באופן טבעי אנחנו נקשרים יותר למשפחה. יש פגים שאנחנו נשארים בקשר איתם גם שנים אחר כך ורואים את הילדים גדלים. זה אחד הדברים שמשמחים אותנו מאוד.

איך זה להיות אחות בהריון בפגיה?  

רמות החרדה של האחיות בפגיה הן גבוהות. אנחנו רואות רק את התינוקות הפחות בריאים שלא כמו אחיות בתינוקיה.

האם יש לצוות תמיכה רגשית של אנשי מקצוע? 

בשנים האחרונות יש פסיכולוגים אשר תומכים בהורים ובצוות ועו״ס השייכת לפגיה ונמצאת בקשר רצוף וקרוב עם ההורים. כמו כן, אחרי מקרה טראומתי מתקיימות קבוצות תמיכה לצוות בהן הם מעבדים את האירוע ויכולים לאוורר רגשות ותחושות.

ולהורים?

הפסיכולוגים יחד עם העו״ס מקיימים קבוצות תמיכה להורים ובתקופת הקורונה התמיכה הפכה פרטנית. כמו כן, יש ריפוי בעיסוק וקלינאית תקשורת, הדרכות החייאה לשחרור, הדרכות לפני שחרור, והדרכות הנקה.

מה היית רוצה  לשפר?

התקינה שיש כאן לא מספיקה.

בארה״ב בטיפול נמרץ התקן הוא שתי אחיות על פג מונשם, ופה יש מצבים שאחות אחת עובדת גם על שלושה פגים מונשמים. במחלקת מחלימים יש לעתים גם 7-8 תינוקות לכל אחות.  פרוייקט הכוכבים נתן יותר תקציבים ועדיין יש לאן לשאוף.

מילה אישית-

השבועות בהם שהיתי בפגיה היו המאתגרים בחיי, עם צוות הפגיה הם הפכו נסבלים יותר וזה הזמן לומר  תודה לאסתר ולכל צוות הפגיה המופלא.

שגית הראל