עקשנות ומאבקי כח

מי לא מכיר את שלב ה"מרד" של המתבגר?
שלב שבו כל דבר שמבקשים ממנו או רוצים לעשות
הוא עונה ב "לא בא לי!" או "לא רוצה!"
כמעט כל התנהלות מולו הופכת למריבה!
כאשר רוצים לפנות ולדבר אתו – הוא מפרש זאת כאיום ומגיב באלימות.
החוויה שלכם ההורים וגם של המתבגר לגבי כל המתרחש סביבו
נתפסת כסוג של מלחמה, כיבוש יעד  ומערכה בה יש רק מנצחים או מפסידים.

אני בטוחה, שעבורכם ההורים, ההתנהלות הזו מתישה לאין שיעור וקשה להתמיד בה לאורך זמן, וזה אכן מצב שהורים רבים מכירים
ובגללה, גם ישנם רבים המדברים על "אובדן ההנאה בהורות".

אז מה עושים?

כדי לשפר את האווירה המשפחתית בין ההורים למתבגר, אני ממליצה לנקוט במספר דרכים:

א. הבנת המצב בו נמצא המתבגר :
למעשה, המתבגר לא נוקט במניפולציות במטרה לנצח אתכם,
אלא נוהג כפי שהוא נוהג מתוך קושי אמיתי.
בגיל ההתבגרות חלים שינויים מהותיים בתחומי החיים השונים:
בתחום הפיסיולוגי, רגשי, חברתי ולימודי.
למתבגר נוצר קושי עם שינויים ומעברים רבים כל כך בו זמנית.
הוא נמצא בלחצים רגשיים המשפיעים על רמת יכולת ההתמודדות שלו עם עצמו ועם הדרישות של הסביבה – כולל בני המשפחה.
העצמאות חשובה לו, ולכן חשוב לחזק לו את הנקודה הזו,
ובמקביל להחליש את ההתנגדות לשם התנגדות.

ב. עקביות :
בכל נקודות המעבר שנמצאות בכניסה לחטיבה או לתיכון, בשינויים הגופניים, בצרכים החברתיים – כדאי לבדוק עד כמה ההתנהלות מצדכם ההורים היא עקבית, שניכם ביחד וכל אחד לחוד.
לכן חשוב בין היתר, להקפיד ולשמור על סדר יום קבוע ועקבי לאורך זמן,
כדי ליצור עבורו נקודות עוגן שיספקו לו ביטחון בקיים,
לאור השינויים וחוסר הביטחון אותו הוא חווה בתהליך ההתבגרות.
ג. מסרים ערכיים:
כמובן שהעקביות אינה רק טכנית, אלא גם צריכה להתבטא במסרים מילוליים עקביים מצד ההורים ובהתנהגויות ערכיות אחרות, אשר יהוו דוגמא אישית מצדכם ההורים, ויעזרו למתבגר שלכם ללמוד מכם בדרך החיקוי.
ד. אמונה ביכולת:
חשוב להבין שאתם, ההורים חייבים להאמין ביכולת ובכוחות של הילד
להתגבר ולהסתגל לשינויים שהוא עובר, ומאידך להאמין
שגבולות וביצוע הוראות מהווים, למעשה נכס לחיים.
אם נקודת המוצא שלכם היא :" הוא נמצא במצב זמני… זה יעבור תוך … לא יקרה כלום אם לא ילך יום אחד לביה"ס, אם לא יכין שיעורי בית או אם יכשל במבחן" – ייווצרו מצבים של קושי להתמודד עם אתגרים המאפיינים את חיי המתבגר וימשיכו הלאה. ואף עלולים אף להשפיע על חייו כמבוגר.

ה. חיזוק חיובי נכון המשלב בתוכו גם הבעת בטחון של ההורה בהצלחת המתבגר ובכך מחזק את בטחונו להמשך.
חשוב להמשיך ולאתגר אותו בכל יום מעט יותר עד שיסגל לעצמו תבנית בה ירגיש בטוח ונעים.

ו. עוד טיפ חשוב לסיום:

חשוב מה שנקרא: "לבחור את המלחמות".
אל תתחילו "מלחמה" בכל החזיתות בעת ובעונה אחת.
בחרו מקום אחד בו מתנהל ויכוח תמידי, והשקיעו רק שם.
החליטו מה הכי חשוב לכם והציבו לפניכם מטרה ברורה, ריאלית וניתנת להשגה לכם ולמתבגר.
קבעו אבני דרך שאליהן תוכלו להתייחס ולחזק בכל פעם שהושגה הצלחה
ואם לא הצליח – לפחות על הדרך והמאמץ שהשקיע למען.

 

זכרו!!

המטרה בהורות היא לא לנצח מלחמות.
אין כאן מנצחים ומפסידים,  אלא התנהלות של שיתוף פעולה במסגרת חיי משפחה – כהכנה לחיים בהמשך כמבוגרים עצמאיים.

לכן המטרה בהורות היא לנצח יעדים משותפים, ובמקרה הזה –
מטרה משותפת שלכם ושלו לדעת להתמודד עם שינויים בחיים.

לעמוד של אהובה אהרוני לחצו כאן

שילחו לי הודעה!

 

דילוג לתוכן