אז מהי למעשה תקשורת?

במהותה – יצירת קשר בין X ל- Y  ומטרתה – ליצור חיבור.

ואם נשליך זאת על היחסים במשפחה:

מטרת התקשורת היא לחבר בין האנשים שבמשפחה הגרעינית או המורחבת,

וליצור מערכת יחסים של חיבור, הבנה, קבלה ועידוד ו- אהבה!

יש דרכים שונות ומגוונות ליצירת תקשורת ולהבעת רגשות

אם באופן מלולי – בדיבור, או במגע.

לעתים די במבט כדי ליצור קשר,

(למשל כאשר אדם רוצה לעבור כביש במעבר חצייה הוא מחפש קשר עין עם הנהג העוצר כדי להבטיח שאכן ימתין לו עד שיסיים את חציית הכביש בבטחה)

אפשר להתקשר בתנועה, בצליל, ציור ואפילו בריח.

כלומר: כאשר מפעילים חוש אחד או יותר אשר נקלט על ידי הזול ומחבר ביניהם.

ומכאן – כיצד מתנהלת התקשורת במשפחה??

הורים רבים מוצאים את עצמם מתנהלים מתוך מצב של לחץ,

הנגרם עקב ריבוי משימות דחופות ומידיות.

והתקשורת בין השותפים במשפחה מתנהלת בסגנון של "בדיקת מצב":

אכלת? הכנת שיעורים? מה התוכניות שלך למחר? צריך הסעה? וכן הלאה.

ההורים  אינם מצליחים לעתים  לחוות בכלל את ההורות על כל היבטיה-

הילדים גדלים, מתפתחים ופתאום מוצא ההורה את ילדו כמתבגר – ואינו מכיר אותו.

אינו יודע איך בכלל הוא חי,  מה קורה אצלו בחדר, בגוף, בראש – כאשר נסגרת הדלת מאחוריו.

כיצד הוא מתפקד בבית הספר ואף לא מהם הציונים במבחנים או בתעודה

והאם יש לו קשיים או הצלחות,  מהם? כיצד הוא מתמודד איתם?

ולפתע מרגישים ההורים, שבעצם "פספסו" את כל החוויה ההורית !

השאלה שלעתים ההורים שואלים את עצמם היא האם זה מאוחר מדי והאם מצב זה ניתן לשינוי.

יש לכך תשובה, ותוכלו אותה לקרוא במאמר הבא.

 

לעמוד של אהובה אהרוני לחצו כאן!

 

 

דילוג לתוכן