קריאה אפקטיבית לילדים צעירים

כולנו רוצים שילדינו יקראו יותר וייהנו מהקריאה, אנו יודעים שקריאה מפתחת את השפה, את הדמיון ואת החשיבה,

כאשר ילדינו טרם קוראים אנו מקריאים להם סיפורים, אך לאחר שלמדו לקרוא הרבה מאיתנו מפסיקים להקריא ומוסרים לילדים את הספר- "אתם יודעים לקרוא, תקראו לבד", מאמר זה יעסוק בקריאה והקראה אפקטיבית ומה קורה במוחנו בשעת סיפור ומבוסס על המאמר

https://www.readingrockets.org/articles/by-author/61622

מה קורה במוחם של הילדים בזמן הקריאה?

 אחד המחקרים שהחוקרת, ד"ר קלאס מדברת עליהם נעזר בטכנולוגיית fMRI (דימות מגנטית) כדי לגלות מה מתרחש בתוך המוח בזמן הקריאה. למרבה ההפתעה, החוקרים גילו כי מלבד האזורים הקשורים לשפה ולשמיעה, פעולת הקריאה עוררה גם את האזור הוויזואלי במוח.

יתרה מזאת, הקריאה הִפְעִילָה  "אזור [במוח] שהוא קו פרשת מים ותפקידו ליצור אינטגרציה רב-חושית, קודם של שמיעה ואחר כך של ראייה. הפעלת האזור הקשור לראייה התרחשה גם כאשר הילדים האזינו לסיפורים ללא תמונות.

.

אך מה הקשר בין הראייה להאזנה לסיפור?

עורך המחקר, ד"ר ג'ון ס. האטון מסביר כי "כאשר הילדים מאזינים לסיפורים, הם מדמיינים אותם בעיני רוחם". הילד מקשיב למילים, אך מוחו מתרגם אותן לתמונות, כיוון שכך הוא יוצר את החיבור אל המציאות המוכרת לו ומפיק משמעות. העובדה שמוחו של הילד 'נאלץ' לעשות זאת כדי לעבד את המילים שהוא שומע מעודדת את היצירתיות שלו.

מהי קריאה אפקטיבית?

מחקרים הוכיחו שקריאה אפקטיבית בקול  היא זו שבה ילדים מעורבים באופן פעיל בשאלות, תשובות לשאלות ובניבויים במקום להקשיב באופן פסיבי. קריאות אלה נקראות אינטראקטיביות או דיאלוגיות ומביאות להישגים בהגדלת אוצר המילים, באסטרטגיות הבנה,  סכימת סיפור ופיתוח מושג .

אולם, רק הזמנת ילדים לדבר במהלך קריאה אינטראקטיבית בקול רם, אינה מספיקה כדי להאיץ את התפתחות האוריינות שלהם אלא קשורה גם לתדירות שבה הם עוסקים בדיבור אנליטי. דיבור אנליטי משמעו יצירת תחזיות או מסקנות המסבירות את המוטיבציה של דמות או מחברות אירועים מחלקים שונים של הסיפור.

כיצד ניצור קריאה אפקטיבית?

קריאת שמע אינטראקטיבית יעילה כוללת גישה שיטתית המשלבת מודלים  לחשיבה ברמה גבוהה יותר.

במסגרת הגישה נשאלות שאלות הדורשות דיבור אנליטי, כאלו המניעות ילדים להיזכר בסיפור בדרך כלשהי בתוך מסגרת זמן סבירה, קריאת ספר בודד שוב ושוב, וקריאת ספרים הקשורים לנושא מסוים ובו אוצר מילים דומה. פיתוח הבנת אוצר המילים נעשה גם על ידי הכנסת הגדרות קצרות של מילים וביטויים במהלך הקריאה.

שתי שיטות עדכניות לקריאה בקול לילדים בגילאי 3 עד 6 כוללות רבות מהטכניקות שתוארו. גננות, באמצעות קריאה אינטראקטיבית בקול רם, מצביעות על פרטים באיורים ושואלות שאלות על אוצר מילים בזמן שהן מקריאות לילדים. הן מרחיבות את תגובות הילדים לנשמע בכך שהן מבקשות מהם להבהיר ולהסביר את מה ששמעו על ידי מתן תשובות והסברים אשר בהם יש יותר ממילה אחת או שתיים ובכך מתפתחות יכולות שפתיות. בגילאי בית הספר המורים דנים באוצר המילים עצמו בהקשר הסיפור ובהקשרים נוספים.

כיצד נגביר את ערך הקריאה?

ישנן פעילויות המגבירות את ערך הקריאה בקול לילדים צעירים, ובד בבד מחזקות את התפתחות והבנת השפה.  לדוגמה, הזמנת ילדים בגיל הרך וגננות לספר מחדש סיפור או להמחיז סיפורים, קריאת מִסְפַּר ספרים בנושא דומה והזמנת ילדים לשחק עם חפצים הקשורים למושגים או לדמויות המובאות בספרים אלו, קריאה חוזרת של ספר, הכנסת הגדרות קצרות למילים מסוימות תוך כדי קריאה בקול ,ועידוד ילדים להשתמש באותן מילים כאשר הם עונים על שאלות ודנים באירועים שקרו בספר,  או תיאור איורים מתוך הספר.

לסיכום,

כאשר אתם קוראים לילד סיפור, אתם מסייעים לו לפתח את השפה, את הדמיון, ואת הקשר בין השמיעה לראייה – הכול באריזה אחת. זו הסיבה שהאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים הוציאה הנחיה לעודד קריאה לילדים מרגע הלידה.   

לעמוד של אהובה אהרוני לחצו כאן